החלטה בתיק בש"א 163633/08

מבוא

1.         הלכה היא כי על מבטח לפרט בכתב את נימוקי דחיית התביעה (להלן: "מכתב דחייה") וכי בהעדר טעמים מיוחדים, לא יוכל להעלות, בשלב מאוחר יותר, נימוקים נוספים אשר לא נטענו במכתב הדחייה. מה דינו של מבטח אשר כלל לא מסר מכתב דחייה? - זו השאלה העומדת לפתחנו, במסגרת הבקשה דנן.

            העובדות הרלבנטיות וטענות הצדדים

2.         מדובר בתביעה לתשלום תגמולי ביטוח בגין נזקי שריפה.

3.         התובע הינו בעלים של מוסך לפחחות וצבע, בשם "מוסך אוטו קליניק פחחות וצבע בתנור" (להלן: "העסק" או "המוסך").

            הנתבעת ביטחה את עסקו של התובע, בפוליסה לביטוח בית עסק (להלן: "הפוליסה").

4.         על פי הנטען בתביעה, ביום 23.8.07, פרצה במוסך שריפה אשר כילתה לחלוטין את בית העסק ותכולתו.

5.         התובע הודיע לנתבעת על השריפה ופנה אליה בדרישה לתשלום תגמולי ביטוח. התובע ציין בתביעתו כי הנתבעת שיגרה למוסך, שמאי וחוקר מטעמה.

6.         ביום 25.11.07, פנה ב"כ התובע במכתב אל הנתבעת ודרש לקבל את תגמולי הביטוח או לחלופין את עמדתה של הנתבעת, ביחס לתביעה.

            בהעדר תשובה, שב ב"כ התובע ופנה לנתבעת, במכתבים מימים 18.12.07 ו- 13.1.08 ודרש לקבל עמדתה בכתב, באשר לארוע ולכיסוי הביטוחי על פי הפוליסה.

הנתבעת השיבה, ביום 27.1.08, כדלקמן: "בתשובה למכתבכם מיום 25.11.07, טרם התקבלו המסמכים שנדרשו מהשמאי אפרים משה. רצ"ב שוב לנוחיותכם מכתבו של השמאי אפרים משה בנדון". במכתב השמאי, אפרים משה (להלן: "השמאי"), מפורטת רשימת מסמכים שהתובע התבקש להעביר לשמאי.

            משלמעט תשובה זו, לא התקבלה עמדת הנתבעת, לגופה של התביעה, הגיש התובע, ביום 20.2.08 את התביעה שבנדון.

7.         בכתב ההגנה פרטה הנתבעת לראשונה את נימוקיה לדחיית התביעה, כמפורט בסעיפים א' - ט' ובסעיף 5 לכתב ההגנה.

            הנתבעת טוענת, בין היתר, כי התובע הסתיר, בכוונת מרמה או בלעדיה, הן לפני הוצאת הפוליסה והן לאחריה, עובדות מהותיות, הנוגעות לעסק ולמצבו ולאיומים שהופנו כלפיו וכלפי עובדיו לרבות סכסוך קשה עם שכניו לעסק, מקרי אלימות קשים ואיומים שננקטו מצד גורמים פליליים ואשר יותר מסביר להניח (כך לטענת הנתבעת - ב.ט.), התממשו בהצתה מכוונת של העסק.

            הנתבעת הוסיפה וטענה כי שום מבטח סביר, לא היה מתקשר בחוזה הביטוח, לו היה יודע את מצבו האמיתי של העסק אשר לא גולה ו/או הוסתר ממנה.

עוד טוענת הנתבעת כי אין זו השריפה הראשונה בעסק וכי התובע הפר את חובתו כמבוטח, במהלך ניסיונותיה לברור החבות וסרב להעביר מסמכים שנדרשו.

כן טענה הנתבעת להעלמת עובדות מהותיות וחשדות נוספים אשר התגלו, על פי הנטען, בחקירה חסויה.

8.         התובע הגיש כתב תשובה לכתב ההגנה.

            כן הוגשה, הבקשה דנן, במסגרתה עותר התובע, להורות על מחיקת סעיפים א' - ט' וכן סעיף 5 לכתב ההגנה, מן הטעם שהנטען בהם, לא פורט במכתב דחייה. התובע טוען כי אין זה ראוי שמבטחת אשר לא העלתה את נימוקיה לדחיית התביעה, על הכתב, כנדרש בהוראות המפקח על הביטוח, תהנה מ"עדיפות" על פני מבטחת שהעלתה נימוקיה במכתב דחייה ועל כן, כבולה היא בנטען באותו מכתב דחייה.

9.         הנתבעת מתנגדת לבקשה וטוענת כי לסנקציה החמורה הנטענת בבקשה, אין כל בסיס בהוראות החוק, בהוראות המפקח על הביטוח או בהלכה הפסוקה.